×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמות י״חתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת יתרו} וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי⁠־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ (ב) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת⁠־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃ (ג) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃ (ד) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי⁠־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃ (ה) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל⁠־מֹשֶׁ֑ה אֶל⁠־הַמִּדְבָּ֗רא אֲשֶׁר⁠־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ (ו) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃ (ז) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק⁠־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ⁠־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃ (ח) וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כׇּל⁠־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כׇּל⁠־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃ (י) וַיֹּ֘אמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת⁠־הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד⁠־מִצְרָֽיִם׃ (יא) עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי⁠־גָד֥וֹל יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה מִכׇּל⁠־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃ (יב) וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכׇל⁠־לֶ֛חֶם עִם⁠־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ (יג) {שני} וַֽיְהִי֙ב מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת⁠־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל⁠־מֹשֶׁ֔ה מִן⁠־הַבֹּ֖קֶר עַד⁠־הָעָֽרֶב׃ (יד) וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה⁠־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכׇל⁠־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן⁠־בֹּ֥קֶר עַד⁠־עָֽרֶב׃ (טו) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי⁠־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃ (טז) כִּֽי⁠־יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת⁠־חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת⁠־תּוֹרֹתָֽיו׃ (יז) וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא⁠־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ (יח) נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם⁠־אַתָּ֕ה גַּם⁠־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי⁠־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא⁠־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃ (יט) עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת⁠־הַדְּבָרִ֖ים אֶל⁠־הָאֱלֹהִֽים׃ (כ) וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת⁠־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת⁠־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת⁠־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת⁠־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃ (כא) וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל⁠־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי⁠־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כב) וְשָׁפְט֣וּ אֶת⁠־הָעָם֮ בְּכׇל⁠־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כׇּל⁠־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכׇל⁠־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ⁠־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃ (כג) אִ֣ם אֶת⁠־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל⁠־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל⁠־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃ (כד) {שלישי} וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃ (כה) וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי⁠־חַ֙יִל֙ מִכׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ןג אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל⁠־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ (כו) וְשָׁפְט֥וּ אֶת⁠־הָעָ֖ם בְּכׇל⁠־עֵ֑ת אֶת⁠־הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה וְכׇל⁠־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃ (כז) וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת⁠־חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל⁠־אַרְצֽוֹ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א אֶל⁠־הַמִּדְבָּ֗ר =א⁠(ס),ל,ל1,ב,ש1,ק3,ו (בטעם רביע) <פשטא קטן? אינו כן אלא רביע בלא פשטא>
• דפוסים וקורן=אֶ֨ל⁠־הַמִּדְבָּ֔ר
ב וַֽיְהִי֙ =ל-מ,ב,ק3,ו (בגעיה) וכך אצל ברויאר ומג"ה.
• ל,ל1,ש1=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ג וַיִּתֵּ֥ן =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=וַיִתֵּ֥ן (חסר דגש באות יו"ד) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן
E/ע
הערותNotes
(א) [מסכתא דעמלק יתרו פרשה א] וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁהִיא כְּתוּבָה בְּצִדּוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל זָעוּ כָל מַלְכֵי הָאֲדָמָה בְּהֵיכְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְהֵיכָלוֹ, כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד״ (תהלים כ״ט:ט׳). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נִתְקַבְּצוּ כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע. אָמְרוּ לוֹ: ״בִּלְעָם! שֶׁמָּא הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָנוּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל?⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב י״י מֶלֶךְ לְעוֹלָם״ (תהלים כ״ט:י׳) אָמַר לָהֶם: ״שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! כְּבַר נִשְׁבַּע הקב״ה לְנֹחַ שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ״ (ישעיהו נ״ד:ט׳). אָמְרוּ לוֹ: ״שֶׁמָּא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ מֵבִיא?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם, אֶלָּא תּוֹרָה נוֹתֵן הקב״ה לְעַמּוֹ וְלִידִידָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״י״י עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן״ (תהלים כ״ט:י״א). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ כֻלָּם מִפִּיו הַדָּבָר הַזֶּה, עָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אַחַר כָּךְ: ״י״י יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״ (תהלים כ״ט:י״א). וּפָנוּ וְהָלְכוּ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּקְרַע יַם סוּף, נִשְׁמַע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי״ (יהושעַ ה׳:א׳) וְכֵן אָמְרָה רָחָב הַזּוֹנָה לִשְלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: ״כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ י״י אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע, וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם״ (יהושעַ ב:י׳-י״א). אָמְרוּ: רָחָב הַזּוֹנָה בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְכָל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, זָנְתָה. לְסוֹף חֲמִשִּׁים שָׁנָה, נִתְגַּיְּרָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם! בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי. בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְחֹל לִי, בַּחֶבֶל, בַּחַלּוֹן, וּבַחוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת״ (יהושעַ ב׳:ט״ו). וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ: יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי. יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם. חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם. פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה. קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין לוֹ אֶלָּא יֶתֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ (שמות ד׳:י״ח), וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַבְרָם, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָהָם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׂרָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ שָׂרַי, וּכְשֶׁעָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה, וְנִקְרֵאת שְׁמָהּ שָׂרָה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ, וּכְשֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ (במדבר י״ג:ט״ו). וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁפָּחֲתוּ מֵהֶם. יֵשׁ לָךְ לְלַמֵּד מֵעֶפְרוֹן, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן, וּכְשֶׁשָּׁקַל הַכֶּסֶף מִיַּד אַבְרָהָם, פָּחֲתוּ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף״ (בראשית כ״ג:ט״ז), ׳עֶפְרָן׳ כְּתִיב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיוֹנָדָב שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחֲתוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ, פָּרַץ י״י אֶת מַעֲשֶׂיךָ״ (דברי הימים ב כ׳:ל״ז). מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֶל יִתְחַבַּר אָדָם לָרָשָׁע, אֲפִלּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. כֹהֵן מִדְיָן – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּמֶר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ״ (שופטים י״ח:ל׳). רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׂר הָיָה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ״ (שמואל ב ח׳:י״ח). חֹתֵן מֹשֶׁה – מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מִתְכַּבֵּד בְּחָמִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ״ (שמות ד׳:י״ח) עַכְשָׁו חָמִיו מִתְכַּבֵּד בּוֹ: אָמְרוּ לוֹ: ״מַה טִּיבָךְ?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״אֲנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה!⁠״ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ – שָׁקַל מֹשֶׁה כְיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה. שָׁקַל רַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כָּרַב. כִּי הוֹצִיא י״י אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם – מַגִּיד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּנֶגֶד כָּל הַנִּסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הקב״ה לְיִשְׂרָאֵל. (ב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁנִּפְטְרָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. נֶאֱמַר כָּן ׳שִׁלּוּחַ׳ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ׳שִׁלּוּחַ׳. מַה שִּׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן, גֵּט, אַף כָּן גֵּט. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מֵאַחַר שֶׁנִּפְטְרָה מִמֶּנּוּ בְּמַאֲמָר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הקב״ה לְמֹשֶׁה: ״לֵךְ! הוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!⁠״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה״ (שמות ג׳:י׳), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נָטַל אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו, וְהָיָה מוֹלִיכָם לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם״ (שמות ד׳:כ׳). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, נֶאֱמַר לְאַהֲרֹן: ״לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה!⁠״ (שמות ד׳:כ״ז) יָצָא לְקְרַאת מֹשֶׁה וְחִבְּקוֹ וּנְשָׁקוֹ. אָמַר לוֹ: ״מֹשֶׁה! הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ?⁠״ אָמַר לוֹ: ״בְּמִדְיָן.⁠״ אָמַר לוֹ: ״מַה טַּף וְנָשִׁים אֵלּוּ עִמָּךְ?⁠״ אָמַר לוֹ: ״אִשְׁתִּי וּבָנַי.⁠״ אָמַר לוֹ: ״וּלְאָן אַתָּה מוֹלִיכָם?⁠״ אָמַר לוֹ: ״לְמִצְרַיִם.⁠״ אָמַר לוֹ: ״עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים, וְעַכְשָׁו נִצְטַעֵר גַּם בְּאֵלּוּ?⁠״ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לְצִפֹּרָה: ״לְכִי לְבֵית אָבִיךְ!⁠״ וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ, וּנְטָלָהּ שְׁנֵי בָנֶיהָ. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ״ (שמות י״ח:ב׳). (ג) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה – ״נָכְרִיָּה.⁠״ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הָיְתָה לוֹ וַדַּי. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״בָּאָרֶץ נָכְרִיָּה״, נֵכַר יָהּ. אָמַר מֹשֶׁה: ״הוֹאִיל וְכָל הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֲנִי אֶעֱבֹד לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.⁠״ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ: ״תֵּן לִי צִפֹּרָה בִתָּךְ לְאִשָּׁה!⁠״ אָמַר לוֹ יִתְרוֹ: ״קַבֵּל עָלֶיךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמַר לָךְ, וַאֲנִי נוֹתְנָהּ לָךְ לְאִשָּׁה!⁠״ אָמַר לוֹ: ״מַהוּ?⁠״ אָמַר לוֹ: ״בֵּן שֶׁיִּהְיֶה לָךְ תְּחִלָּה, יִהְיֶה לָעֲבוֹדָה זָרָה! מִכָּן וְאֵילָךְ, לְשֵׁם שָׁמַיִם.⁠״ וְקִבֵּל עָלָיו. אָמַר לוֹ: ״הִשָּׁבַע לִי!⁠״ וַיִּשָּׁבַע לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה״ (שמות ב׳:כ״א), אֵין אָלָה אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר״ (שמואל א י״ד:כ״ד) וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר נַעֲמָן: הוֹאֵל קַח כִּכָּרָיִם!⁠״ (מלכים ב ה׳:כ״ג) לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַמַּלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה. מִיָּד, ״וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע לְרַגְלָיו, וַתֹּאמֶר: כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ, אָז אָמְרָה: חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת״ (שמות ד׳:כ״ה). רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים, וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב״ (ירמיהו ט׳:כ״ה). רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ! רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁלֹּא נִתְלָה לְמֹשֶׁה עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה! רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַנְּגָעִים! רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בְשָׁעַת דָּחְקוֹ! כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: ״לֵךְ, הוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!⁠״ וְעַל שֶׁנִּתְעַצַּל בַּמִּילָה שָׁעָה אַחַת, בִּקֵּשׁ הַמַּלְאָךְ לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן״ (שמות ד׳:כ״ד). רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: חַס וְשָׁלוֹם לְאוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּתְעַצַּל בַּמִּילָה שָׁעָה אַחַת! אֶלָּא אָמַר: ״יִמּוֹל וְיֵצֵא, הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת! יִשְׁהֶה וְיִמּוֹל, הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ: ״לֵךְ, הוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!⁠״ אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְרַשַּׁל בְּלִינָה קֹדֶם הַמִּילָה, לְכָךְ בִּקֵּשׁ הַמָּקוֹם לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ י״י וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ״ (שמות ד׳:כ״ד). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִקֵּשׁ הַמַּלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶלָּא לַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי״ (שמות ד׳:כ״ה). אָמַרְתָּ, צֵא וּרְאֵה! מִי קָרוּי חָתָן? תִּינוֹק אוֹ מֹשֶׁה? הֱוֵי אוֹמֵר, תִּינוֹק. (ד) וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן: ״מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי? וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה״ (שמות ב׳:י״ד). אָמַר: תִּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה וְהַעֲלוּהוּ לַבִּימָה, וְכִפְתוּהוּ וְהַנִּיחוּ הַסַּיִף עַל צַוָּארוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ, וְנִדְמָה לָהֶם כִּדְמוּתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. תָּפְסוּ אֶת הַמַּלְאָךְ, וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה, עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוֹמִים. וְהָיוּ אוֹמְרִים לָאִלְּמִים: ״הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה?⁠״ וְלֹא הָיוּ מְדַבְּרִים. וְלַחֵרְשִׁים, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין, וְלַסּוֹמִין וְלֹא הָיוּ רוֹאִין. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר י״י אֵלָיו: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם, אוֹ חֵרֵשׁ, אוֹ פִקֵּחַ, אוֹ עִוֵּר? הֲלֹא אָנֹכִי י״י?⁠״ (שמות ד׳:י״א) לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי״ (שמות י״ח:ד׳). (ה) וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה – וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: ״וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ״ (שמות י״ח:ו׳)? שׁוֹמְעֵנִי, שֶׁהָיוּ בָנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר! תִּלְמֹד לוֹמַר ״וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה״, בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה הָיוּ וְלֹא הָיוּ בָנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר. אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים – הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּתוֹךְ כְּבוֹדוֹ שֶׁלָּעוֹלָם וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לַמִּדְבָּר ציה ותוהו וְאֵין בּוֹ כְלוּם לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים.⁠״ (ו) וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה: אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּתַב לוֹ בְּאִגֶּרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ: ״עֲשֵׂה בְגִינִי! וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְגִינִי, עֲשֵׂה בְגִין אִשְׁתָּךְ! וְאִם לָאו, עֲשֵׂה בְגִין בָּנֶיךָ!⁠״ לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה: אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ, וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ״ (שמות י״ח:ו׳). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה: ״אֲנִי״. ״אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲנִי הוּא הַמְקָרֵב וְלֹא הַמְרַחֵק! שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי, נְאֻם י״י וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק״ (ירמיהו כ״ג:כ״ג). אֲנִי הוּא שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רִחַקְתִּיו, אַף אַתָּה, כְּשֶׁיָּבֹא אָדָם אֶצְלָךְ לְהִתְגַּיֵּר, וְאֵינוֹ בָא אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְלֹא תַרְחִיקֵהוּ!⁠״ מִכָּן אַתָּה לָמֵד, שֶׁיְּהֵא אָדָם דּוֹחֶה בַשְּׂמֹאל, וּמְקָרֵב בַּיָּמִין, וְלֹא כַשֵּׁם שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵחֲזִי, שֶׁדְּחָפוֹ לְעוֹלָם. (ז) וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ – אָמְרוּ: יָצָא מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף שְׁכִינָה יָצָאת עִמָּהֶם. וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ – אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, אוֹ מִי נָשַׁק לְמִי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם״ (שמות י״ח:ז׳) מִי קָרוּי אִישׁ? הֲלֹא מֹשֶׁה! שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד״ (במדבר י״ב:ג׳). הֱוֵי אוֹמֵר, לֹא הִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נָשַׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְחָמִיו. מִכָּן אָמְרוּ, שֶׁיְּהֵא הָאָדָם מוּכָן לִכְבוֹד חָמִיו. וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ. (ח) וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ – לְמָשְׁכוֹ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה. אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה י״י – שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. אֵת כָּל הַתְּלָאָה – בְּמִצְרַיִם. אֲשֶׁר מְצָאָתַם – עַל הַיָּם. בַּדֶּרֶךְ – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק. וַיַּצִּלֵם י״י – הִצִּילָם הַמָּקוֹם מִן הַכֹּל. (ט) וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה י״י לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמְרוּ לוֹ: הַמָּן הַזֶּה שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם, אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם הַפַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל הַמַּטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״טוֹבָה״, ״הַטּוֹבָה״, ״כָּל הַטּוֹבָה״, ״עַל כָּל הַטּוֹבָה״. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמְרוּ לוֹ: הַבְּאֵר הַזֶּה שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם, אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם כָּל הַמַּמְתָּקִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״טוֹבָה״, ״הַטּוֹבָה״, ״כָּל הַטּוֹבָה״, ״עַל כָּל הַטּוֹבָה״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמְרוּ לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִתֵּן לָנוּ שֵׁשׁ מִדּוֹת טוֹבוֹת: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם הַבָּא, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּכְהֻנָּה, וּלְוִיָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״טוֹבָה״, ״הַטּוֹבָה״, ״כָּל הַטּוֹבָה״, ״עַל כָּל הַטּוֹבָה״. מִיָּד פָּתַח וְאָמַר: ״בָּרוּךְ י״י!⁠״ (שמות י״ח:י׳) (י) וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ י״י אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ שָׁם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְנֵי אָדָם, וְלֹא עָמַד אֶחָד מֵהֶם לְבָרֵךְ לַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרַךְ לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ י״י!⁠״ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה – מִיָּד הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל״ (יחזקאל כ״ט:ג׳) הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו, אֲשֶׁר אָמַר: לִי יְאֹרִי, וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי!⁠״ מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם – מִתַּחַת שִׁעְבּוּד הַהוּא שֶׁלְּמִצְרָיִם. (יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל י״י מִכָּל הָאֱלֹהִים! – עַד עַכְשָׁו לֹא הוֹדָה לוֹ בִּדְבַר ״כִּי גָדוֹל י״י״. אָמַר: מִתְּחִלָּה, לֹא הָיָה עֶבֶד יָכֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיְתָה סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת, וְעַכְשָׁו הוֹצִיא שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם מִמִּצְרַיִם. לְכָךְ נֶאֱמַר ״כִּי גָדוֹל י״י״. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִכָּל הָאֱלֹהִים״? אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חָזַר עָלֶיהָ וַעֲבָדָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִכָּל הָאֱלֹהִים״. וְנַעֲמָן הוֹדָה בַדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי, כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל״ (מלכים ב ה׳:ט״ו). וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה אוֹמֶרֶת: ״י״י אֱלֹהֵיכֶם, הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת״ (יהושעַ ב׳:י״א). כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם – אָמַר: ״מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, שֶׁנִּתְגַּדַּל שְׁמוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁבְּמַה שֶּׁחָשְׁבוּ מִצְרָיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל, בּוֹ בַדָּבָר נִפְרַע מֵהֶם הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״ (שמות י״ח:י״א). (יב) וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים – הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁהָיָה עוֹבֵד וּמְזַבֵּחַ, וּמְקַטֵּר, וּמְנַסֵּךְ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה לָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, עַכְשָׁו הוּא מֵבִיא עוֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים? וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – וּמֹשֶׁה, לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ״ (שמות י״ח:ז׳), וְעַכְשָׁו לְהֵיכָן הָלַךְ? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עֲלֵיהֶם. מֵהֵיכָן לָמַד? מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ. אָמְרוּ: הַדָּבָר הַזֶּה דָּרַשׁ רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר: כְּשֶׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל סְעוֹדָה לַחֲכָמִים, הָיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל מְסֻבִּים אֶצְלוֹ. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְשִׁמְּשָׁן. אָמְרוּ הַחֲכָמִים: ״אֵין אָנוּ כְדַי שֶׁיְּשַׁמְּשֵׁנוּ!⁠״ אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: ״הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ! שֶׁמָּצִינוּ שֶׁגָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שִׁמֵּשׁ אֶת הַבִּרְיוֹת.⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״אֵי זֶה זֶה?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״אַבְרָהָם אָבִינוּ, גְּדוֹל הָעוֹלָם, שֶׁשִּׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהָיָה סָבוּר בָּהֶן שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם עַרְבִיִּים, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים לוֹמְדֵי תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!⁠״ אָמַר לָהֶן רַבִּי צָדוֹק: ״הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ! מָצִינוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּמֵאַבְרָהָם, שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶת הַבִּרְיוֹת!⁠״ אָמְרוּ לוֹ: ״אֵי זֶה זֶה?⁠״ אָמַר לָהֶם: ״שְׁכִינָה, שֶׁבְּכָל שָׁעָה מְסַפֵּק מָזוֹן לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם כְּדֵי צָרְכָּן, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. וְלֹא לִבְנֵי אָדָם הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים בִּלְבַד, אֶלָּא אַף הָרְשָׁעִים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה! רַבָּן גַּמְלִיאֵל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים וּבְנֵי תּוֹרָה!⁠״ וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים – מַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל פְּנֵי חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. (יג) [מסכתא דעמלק יתרו פרשה ב] וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם – מִמָּחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים. מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב – וְכִי מִן הַבָּקָר עַד הָעֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין דָּנִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוֹדָה? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר ״מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב״? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁכָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה שׁוּתָף עִם הקב״ה בַּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּתִיב הָכָא: ״מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב״ (שמות י״ח:י״ג), וּבְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כְּתִיב: ״וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ, קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״ (בראשית א׳:ה׳). (יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה – מָה רָאָה? רָאָהוּ שֶׁהָיָה כְמֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְהַכֹּל עוֹמְדִין עָלָיו. אָמַר לוֹ: ״מַה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדָּךְ?⁠״ (טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ: כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים – אָמְרוּ: הַדָּבָר הַזֶּה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: ״מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר ״כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם?⁠״ אָמַר לוֹ: ״אִם לָאו, מַה יֹּאמַר?⁠״ אָמַר לוֹ: ״יֹאמַר ״כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים!⁠״ אָמַר לוֹ: ״כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים״, יָפֶה אָמַר!⁠״ (טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – בֵּין טֻמְאָה לְטַהֲרָה. ״וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ״, זֶה הַדִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה. ״וּבֵין רֵעֵהוּ״, זֶה הַדִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִפְטָרִין זֶה מִזֶּה כְּרֵעִים. וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו – ׳חֻקִּים׳, אֵלּוּ מִדְרָשׁוֹת; ׳וְהַתּוֹרוֹת׳, אֵלּוּ הַהוֹרָאוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ׳חֻקִּים׳, אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת״ (ויקרא י״ח:ל׳) ׳וְהַתּוֹרוֹת׳, אֵלּוּ הַהוֹרָיוֹת. (יז-יח) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו: לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ״יְחַלְּלוּ אוֹתָךְ וִינַשְּׁרוּ אוֹתָךְ.⁠״ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״יְנַבְּלוּ אוֹתָךְ וִיקַנְטְרוּ אוֹתָךְ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹבְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה״ (ישעיהו ל״ד:ד׳). (יח) גַּם אַתָּה – ״אַתָּה״, זֶה מֹשֶׁה, ״גַּם״, זֶה אַהֲרֹן. ״הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ״, אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״אַתָּה״, זֶה מֹשֶׁה, ״גַּם״, זֶה אַהֲרֹן. ״גַּם״, זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא, ״הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ״, אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר – אָמַר לוֹ: ״הִסְתַּכֵּל בַּקּוֹרָה זוֹ! כְּשֶׁהִיא לַחָה, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ, וְאֵין יְכֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ; אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ, יְכֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. ״כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ״ (שמות י״ח:י״ח). (יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ – אִם תִּשְׁמְעֵנִי, יִיטַב לָךְ; ״אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ״, צֵא וְהִמָּלךְ בַּגְּבוּרָה! ״הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים״, הֱיֵה לָהֶם כְּכֶלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת! ״וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים״, דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבִיא וְתַרְצֶה לָהֶם. (כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים – אֵלּוּ מִדְרָשׁוֹת; ״וְאֶת הַתּוֹרֹת״, אֵלּוּ הַהוֹרָיוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״הַחֻקִּים״, אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת״ (ויקרא י״ח:ל׳). ״וְאֶת הַתּוֹרֹת״, אֵלּוּ הַהוֹרָאוֹת. ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ״, זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה; ״וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״, זֶה מַעֲשֵׂה הַטּוֹב. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם״, הוֹדַע לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם! ״אֶת הַדֶּרֶךְ״, זֶה בִּקּוּר חוֹלִים; ״יֵלְכוּ״⁠ ⁠׳ זוֹ קְבוּרַת מֵתִים; ״בָהּ״, זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים; ״וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה״, זוֹ שׁוּרַת הַדִּין; ״אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״, זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. (כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם – תֶּחֱזֶה לָהֶם בִּנְבוּאָה. אַנְשֵׁי חַיִל – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן; יִרְאֵי אֱלֹהִים – אֵלּוּ שֶׁהֵם יְרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין; אַנְשֵׁי אֱמֶת – אֵלּוּ בַּעֲלֵי אַבְטָחָה; שֹׂנְאֵי בָצַע – אֵלּוּ שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים לְקַבֵּל מָמוֹן בַּדִּין; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם – אַתָּה תֶחֱזֶה לָהֶם בְּאִסְפַּקְלַרְיָא,⁠1 כְּמַחְזִית2 זוֹ שֶׁחוֹזִין בָּהּ הַמְּלָכִים; אַנְשֵׁי חַיִל – אֵלּוּ בַּעֲלֵי אַבְטָחָה; יִרְאֵי אֱלֹהִים – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין פְּשָׁרָה בַּדִּין; אַנְשֵׁי אֱמֶת – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵרָיו; שֹׂנְאֵי בָצַע – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִים מָמוֹן עַצְמָם, וְאִם מָמוֹן עַצְמָם שׂוֹנְאִין, קַל וָחֹמֶר מָמוֹן אֲחֵרִים. וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת – ״שָׂרֵי אֲלָפִים״, שֵׁשׁ מֵאוֹת; ״שָׂרֵי מֵאוֹת״, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; ״שָׂרֵי חֲמִשִּׁים״, שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; ״שָׂרֵי עֲשָׂרֹת״, שִׁשִּׁים אֶלֶף; נִמְצְאוּ כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע רִבּוֹא וּשְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. (כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בְּטֵלִים מִמְּלַאכְתָּם יִהְיוּ דָּנִין אֶת הָעָם בְּכָל עֵת. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּם וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה יִהְיוּ דָּנִין אֶת הָעָם בְּכָל עֵת. וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם – דְּבָרִים גְּדוֹלִים, יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, דְּבָרִים קְטַנִּים, יִשְׁפּוּטוּ הֵם. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁלִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים, יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁלִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפּוּטוּ הֵם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה״ (שמות י״ח:כ״ו), הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּבְנֵי אָדָם, אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ – ״וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ״. (כג) אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד – צֵא וְהִמָּלךְ בַּגְּבוּרָה! ״וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד״ אִם מוֹדֶה לָךְ, ״וְיָכָלְתָּ עֲמֹד״, וְאִם לָאו, אֵי אַתָּה יָכֹל לַעֲמֹד. וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, ״עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.⁠״ (כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ – וַדַּי; ״וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר״, כָּל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ חוֹתְנוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ״, וַדַּי; ״וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר״ לוֹ אֱלֹהִים. (כז) וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁלָּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת, שֶׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה שֶׁנָּתַן לוֹ אַתָּה לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ!⁠״ (במדבר י׳:ל״א) אָמַר לוֹ: ״אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה וְעֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, ״אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ!⁠״ אָמַר לוֹ: ״כְּלוּם הַנֵּר מַהְנֶה אֶלָּא בְמָקוֹם הַחֹשֶׁךְ? וְכִי מָה הַנֵּר מַהְנֶה בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְבָנָה, מָה יַעֲשֶׂה הַנֵּר בֵּינֵיכֶם? אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי, וַאֲגַיֵּר לְכָל בְּנֵי מְדִינָתִי, וַאֲבִיאֵם לְתַלְמוּד תּוֹרָה וַאֲקָרְבֵם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.⁠״ יָכֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא עָשָׂה? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים״ (שופטים א׳:ט״ז). וְאוֹמֵר: ״וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם״ (שופטים א׳:ט״ז). וְאֵין ׳עַם׳ אֶלָּא חָכְמַה, שֶּׁנֶּאֱמַר: ״אָמְנָם כִּי אַתֶּם עָם, וְעִמָּכֶם תָּמוּת חָכְמָה״ (איוב י״ב:כ׳). אַל תִּקְרֵי ״תָּמוּת״ אֶלָּא ׳תוּמַת׳! כָּל זְמַן שֶׁחָכָם מִתְקַיֵּם, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; מֵת חָכָם, אָבְדָה חָכְמָתוֹ עִמּוֹ. וְכֵן מָצִינוּ, מִשֶּׁמֵּת רַבִּי נָתָן, אָבְדָה חָכְמָתוֹ עִמּוֹ. הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶם אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ. וְכִי יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ הָיוּ? וַהֲלֹא תַּלְמִידֵי יַעְבֵּץ הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, תִּרְעָתִים, שִׁמְעָתִים, שׂוּכָתִים, הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב״ (דברי הימים א ב׳:נ״ה). ״תִּרְעָתִים״, שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִים וְנֶעֱנִים; ״שִׁמְעָתִים״, שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל תְּרוּעַת תּוֹרָה בְּסִינַי; ״שׂוּכָתִים״, עַל שׁוּם שֶׁיָּשְׁבוּ בְּסֻכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים, וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ״ (ירמיהו ל״ה:י׳). מַעֲשֶׂה בְאֶחָד, שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן מִבְּנֵי שׁוֹתֵה מַיִם, וְיָצָאת בַּת קוֹל מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְאָמְרָה: ״מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבְּנוֹתֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, הוּא יְקַבֵּל קָרְבְּנוֹתֵיהֶם בְּשָׁעָה זוֹ.⁠״ רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, מֵהַבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה עִם דָּוִד, שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה עִם דָּוִד, לֹא נִכְרְתָה אֶלָּא עַל תְּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי״ (תהלים קל״ב:י״ב), וְאִם לָאו, ״וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם״ (תהלים פ״ט:ל״ג), אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרְתָה עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, לֹא נִכְרְתָה עִמּוֹ עַל תְּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן, כֹּה אָמַר י״י צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים״ (ירמיהו ל״ה:י״ט). שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נִתְּנוּ עַל תְּנַי: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. חוּץ מִסֵּפֶר תּוֹרָה וּבְרִיתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ עַל תְּנַי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף י״י בָּכֶם״ (דברים י״א:י״ז). וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה, אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ״ (מלכים א ו׳:י״ב). וְאִם לָאו, ״וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן, כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק״ (מלכים א ט׳:י׳). וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: ״אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם״ (תהלים קל״ב:י״ב), וְאִם לָאו, ״וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם״ (תהלים פ״ט:ל״ג). וּמְנַיִן לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתַּן עַל תְּנַי? שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה״ (דברים ל״ג:ד׳). וּמְנַיִן לִבְרִיתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִתַּן עַל תְּנַי? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא״ (במדבר י״ח:י״ט). וְאוֹמֵר: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״ (במדבר כ״ה:י״ג). וּמְנַיִן לִבְנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, שֶׁהֵם מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁלְּיִתְרוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב״ (דברי הימים א ב׳:נ״ה). הֵם בִּקְּשׁוּ אֶת הָרַב, וְיַעְבֵּץ בִּקֵּשׁ חָכְמַה, שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי, וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי, וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי. וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״ (דברי הימים א א׳:ד׳). ״אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי״, בְּתַלְמוּד תּוֹרָה; ״וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי״, בַּתַּלְמִידִים; ״וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי״, שֶׁלֹּא אַשְׁכַּח אֶת מִשְׁנָתִי; ״וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה״, שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי רֵעִים כְּמוֹתִי; ״לְבִלְתִּי עָצְבִּי״, שֶׁלֹּא יַעֲצִיבֵנִי יֵצֶר הָרָע מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה; ״וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל.⁠״ מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן לוֹ מַה שֶּׁשָּׁאַל, וְלָהֶם נָתַן מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם י״י״ (משלי כ״ט:י״ג). וְאוֹמֵר: ״עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עֹשֵׂה כֻלָּם י״י״ (משלי כ״ב:ב׳). הָא כֵיצַד? תַּלְמִיד שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶת הָרַב, וְהָרַב רוֹצֶה לְהַשְׁנוֹתוֹ, ״מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם י״י״, זֶה קוֹנֶה חַיֵּי עוֹלָם, וְזֶה קוֹנֶה חַיֵּי עוֹלָם. אֲבָל תַּלְמִיד שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶת הָרַב, וְהָרַב אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁנוֹתוֹ, ״עֹשֵׂה כֻלָּם י״י״, מִי שֶׁעָשָׂה זֶה חָכָם, סוֹף יַעֲשֵׂהוּ טִפֵּשׁ, וּמִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה טִפֵּשׁ, סוֹף יַעֲשֵׂהוּ חָכָם! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה מוֹצֵא בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה. כֵּיצַד? עָנִי שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לְבַעַל הַבַּיִת, וּבַעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ, ״מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם י״י״, אֲבָל עָנִי שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ לְבַעַל הַבַּיִת, וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ, ״עֹשֵׂה כֻלָּם י״י״: מִי שֶׁהֶעֱנִי זֶה, סוֹף שֶׁיַּעֲשִׁירֶנּוּ, וּמִי שֶׁהֶעֱשִׁיר זֶה, סוֹף שֶׁיַּעֲנִי אוֹתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: ״הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי, וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי, וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי, וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי. וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״ (דברי הימים א א׳:ד׳). ״אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי״, בְּפִרְיָה וְרִבְיָה; ״וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי״, בְּבָנִים וּבְבָנוֹת; ״וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי״, בַּמַּשָּׂא וּבַמַּתָּן; ״וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה״, חַיִּים שֶׁנָּתַתָּ לִי, לֹא יִהְיֶה בָּהֶם לֹא חֹלִי מֵעַיִם, וְלֹא מֵחוֹשׁ עֵינַיִם, וְלֹא מֵחוֹשׁ הָרֹאשׁ; ״לְבִלְתִּי עָצְבִּי״, הָא אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כֵן, הֲרֵינִי יוֹרֵד כְּבֶן סִיסַי לַשְּׁאוֹל. ״וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״, נָתַן לוֹ מַה שֶּׁשָּׁאַל. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ כָּל שִׁעוּרִים הַלָּלוּ, אֶלָּא בְשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה, לְהַעֲמִיד טַכְּסֵיוֹטֵיסִין3 עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם״ (במדבר ב׳:ב׳). (סיום) חַסְלַת מַסֶּכְתָּא דַעֲמָלֵק.מהדורת הרב דן בארי על פי כ"י אוקספורד ועדי נוסח נוספים
הערות
1 specularia: כמראה; אבן שקופה; נבואה
2 כמראה
3 taxeōtēs: סגן, עוזר פקיד
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144